על דו"ח ועדת שנהר, נקודת ציון היסטורית עבור החנוך הממלכתי
נכתב על ידי מאיר יפה - מנכ"ל עמותת פנים להתחדשות יהודית בישראל
 
להורדת הנוסח המלא של המלצות דו"ח ועדת שנהר כקובץ וורד - לחצו כאן...

לדף המציג חמש נקודות עקרוניות בדו"ח שנהר הנותנות מבט מתומצת על עיקריו - לחצו כאן....

בשנת 1994 סיימה ועדת שנהר את עבודתה והגישה לשר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין את מסקנותיה.

בפרספקטיבה המצטברת מאז הוגשו מסקנות הועדה, מסתמן אירוע זה כציון דרך בעל חשיבות מרובה, אולי אפילו היסטורית, הנובעת בעיקר מההצלחה להגיע להסכמות ומסקנות חותכות באחד התחומים הטעונים ביותר ערכית ופוליטית בחברה הישראלית, על ידי ועדה ממלכתית.

הדברים מקבלים יתר תוקף, לאור העובדה שבמהלך התקופה שחלפה ממינוי הועדה ב 1991 ועד היום התחלפו שמונה שרי חינוך שבאו מהקצוות המנוגדים של הקשת הפוליטית והשקפת העולם. כולם, ללא יוצא מן הכלל, אימצו בכל לב את מסקנות הועדה והדגישו את החשיבות הרבה ביישום מסקנותיה, ואת מחויבותם האישית לתת לכך ביטוי בסדרי העדיפות ובתקצוב.

מסקנות דו"ח ו. שנהר מתאפיינות במרכיבים הבאים:

1. הדו"ח מתייחס אך ורק למערכת החינוך הממלכתית הכללית – המקום שבו ממוקד משבר הזהות שפירטנו לעיל.

2. הדו"ח מבליט את ייחודיות הנושא מתחומי תוכן וידע אחרים בהם עוסקת מערכת החינוך, כנושא הבא להשפיע על "זהות". ככזה, העיסוק בו מחייב שילוב מרכיבים של: ידע, לימוד אינטגרטיבי רב-תחומי, חינוך ערכי, וחיבור אישי חווייתי של התלמיד .

3. הדו"ח מבליט את ההכרח לשלב את התהליך החינוכי בבית הספר עם תהליכים תומכים ומשלימים במשפחה ובקהילה.

4. הדו"ח מדגיש את ההכרח שסוכני השינוי, המורים והמחנכים העוסקים בנושא יהיו: "...בעלי השקפת עולם ואורח חיים המקובלים על הציבור החילוני לגווניו, ובהתאם לאופי השונה של הקהילות שאותן משרתים בתי הספר…" ("עם ועולם" ע' 24)

יישום מסקנות הדו"ח, התחיל באמצע שנות ה 90 בתנופה רבה, והתמסמס במהירות, בעיקר עקב שילוב של כרסום תקציבי דוהר, שינויים מבניים תכופים בגוף המופקד על הביצוע, ופרשנות מצמצמת ושגוייה של הדו"ח למרכיבי הידע בלבד מבלי להתייחס למרכבים הערכיים והחווייתיים החיוניים בהתמודדות עם חינוך לזהות.

למרות זאת ניתן לקבוע שועדת שנהר ומסקנותיה, בעיקר בתרומה לשינוי תודעה, התייחסות והנעת תהליכים בבתי הספר, גרמו לתחילתו של שינוי עומק בכל הרבדים של מערכת החינוך הפורמאלית בנושאים בהם עסקה הועדה. לכן, בצדק נחשב דו"ח ועדת שנהר למסד ולמצפן, לכל בחינה מעמיקה, או תכנית לפעולה הנוגעים לסוגיית הזהות היהודית בהקשרים של מערכת החינוך בישראל. (למרות שברור שבהיעדר פעולה מחודשת ליישום המסקנות יתמסמס גם מה שהושג).

מסקנות דו"ח וועדת שנהר, ברמת ניתוח המצב, היעדים ועקרונות הביצוע, תקפות למצב הנוכחי, ומתאימות להיות גם בהווה ולעתיד הבסיס והתשתית לפעולה נכונה וראויה בבתי הספר הממלכתיים. כל זה כמובן בהתאמות נדרשות.

מאז פורסמו מסקנות דו"ח ו. שנהר ב 1994, כיהנו 8 שרי חינוך בישראל. כולם אימצו ורוממו את מסקנות הדו"ח. בפועל נעשה מעט מאוד על ידי משרד החינוך ברמת היישום.

יישום מסקנות הדו"ח, התחיל באמצע שנות ה 90 בתנופה רבה, והתמסמס במהירות, בעיקר עקב שילוב של כרסום תקציבי דוהר, שינויים מבניים תכופים בגוף המופקד על הביצוע, כשהוא כיום מוחלש מאוד, ופרשנות מצמצמת ושגויה של הדו"ח למרכיבי הידע בלבד מבלי להתייחס למרכבים הערכיים והחווייתיים החיוניים בהתמודדות עם חינוך לזהות.

למרות זאת ניתן לקבוע שועדת שנהר ומסקנותיה, בעיקר בתרומה לשינוי תודעה, התייחסות והנעת תהליכים בבתי הספר, גרמו לתחילתו של שינוי עומק בכל הרבדים של מערכת החינוך הפורמאלית בנושאים בהם עסקה הועדה. לכן, בצדק נחשב דו"ח ועדת שנהר למסד ולמצפן, לכל בחינה מעמיקה, או תכנית לפעולה הנוגעים לסוגיית הזהות היהודית בהקשרים של מערכת החינוך בישראל. העשייה הזאת בעשור האחרון, הביאה עשרות רבות של בתי ספר למצב של בשלות ומוטיבאציה להתמודד עם האתגר, והיא לדעתנו הבסיס והתשתית שמאפשר כיום לצאת עם הפרויקט המוצע כאן,

במהלך השנים שחלפו מאז פרסום הדו"ח, הצטברה עשייה רבה, ידע וניסיון בקרב בתי ספר, ארגונים אזרחיים, קרנות, במוסדות אקדמאים להכשרת מורים וגורמים שונים במשרד החינוך. עמותת "פנים" יחד עם המרכז לפלורליזם יהודי, מתמקדות מתחילת שנות ה-2000 במאמץ לקדם את יישום דו"ח שנהר בפרט וקידום חינוך לזהות יהודית ציונית במרחב החילוני בכלל. המסמך שכאן, מתבסס על הידע והניסיון הרבים שהצטברו אצלנו בשנים האחרונות בליווי ועבודה צמודה וממוקדת ביישום שנהר עם משרד החינוך וכל הגורמים לעיל. צברנו ראייה מקיפה, מעמיקה ומומחיות שנותנים לנו את הבסיס לידיעה ולאמונה שהיעד לביצוע ההצעה שלהלן על ידי משרד החינוך, הוא ריאלי, ויביא בהשקעה קטנה למדי יחסית, לפריצת דרך משמעותית בנושא שלטווח הארוך הוא קיומי לחברה הישראלית. לנאמר כאן בכותרות כלליות יש בסיס רחב של ידע, נתונים, ניסיון שטח מצטבר ומתועד, מאמרים ומחקר.

על דו"ח ועדת שנהר