על הקשר בין זהות יהודית פלורליסטית לביטחון לאומי
מקובל לחשוב שביטחון וחוסן לאומי מתבססים על שני מרכיבים:
1.
ביטחון.
2.
כלכלה וחברה.
אך במדינת ישאל אין בכך די. חייב להיות מרכיב נוסף בנוסחה:
3.
זהות יהודית פלורליסטית.
במדינת ישראל, שהיא התוצר והביטוי של התנועה הציונית, ויעודה הוא להיות מדינתו של העם היהודי, סוגיית הזהות היהודית היא קריטית.
מדינת ישראל היא עדיין מדינה בהתהוות הניצבת בפני איומים קיומיים פיזיים מבחוץ, המחייבים מאבק צבאי וביטחוני מתמשך הגובה מחירים כואבים.
מדינת ישראל, נמצאת גם בתהליך רחוק מגיבוש והסכמות, על זהותה ודמותה היהודית מבית.
הביטחון והכלכלה, יהיו משופרים ככל שיהיו, אינם נותנים עדיין מענה למוטיבאציה הנידרשת עבור יהודים-ישראלים במדינת ישראל על מנת להכריע להשקיע בה את חייהם ועתידם.
ניתן לקבוע, שבמדינת ישראל שיעודה ומהותה הם קיום ושגשוג עבור העם היהודי, תחושת זהות יהודית, כמשאב חשוב עבור הפרט והחברה, היא מרכיב הכרחי ליצירת מימד הערך והמשמעות לחיים בישראל.
תחושת הערך והמשמעות היא המפתח למוטיבאציה עבור הצעירים לבנות כאן את חייהם, ולהשקיע ולתרום את כוחם ויצירתם, לחברה ללאום ולמדינה. בהיעדר מימד זה מחיי חלקים גדולים מהציבור היהודי-ישראלי, סביר שבעתיד, רבים וטובים יממשו את הדרך הפתוחה עבורם לנטוש את מדינת ישראל ולבנות את חייהם במקומות בטוחים ומתגמלים יותר.
הזהות היהודית הדומיננטית בישראל, חייבת להיות פלורליסטית משום ההכרח שמדינת ישראל תהיה דמוקרטית ופתוחה למודרנה, וחלק ממשפחת העמים והמדינות בעולם.
הזהות היהודית המגובשת של הציבור האורתודוכסי בישראל, המונה כ 20% מכלל הציבור היהודי בישראל,
נמצאת בקונפליקט מובנה ומתמשך עם המהות ההומניסטית והדמוקרטית של המדינה, שמחייב את מימוש העיקרון שהאדם הוא מקור הסמכות.
לכן, יש הכרח קיומי ואסטרטגי, שכל חלקי הציבור היהודי יהיו שותפים פעילים לגיבוש דמותה היהודית, ולהבטחת אופייה הפלורליסטי והדמוקרטי של מדינת ישראל.
|
