עבדים היינו?

העבדות במצרים והיציאה לחירות הותירו בעם ישראל משקעים שמעוררים ציפיות לרגישות מיוחדת למעמדו של העובד.
הפסוקים בספר ויקרא קובעים:

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לא תַעֲבד בּו עֲבדַת עָבֶד. כְּשָׂכִיר כְּתושָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיּבֵל יַעֲבד עִמָּךְ... כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוצֵאתִי אתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד... לא תִרְדֶּה בו בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלקֶיךָ (ויקרא פרק כה, לט-מג).

הפסוקים קובעים שגם במסגרת שבה הייתה מקובלת עבדות על המעביד לזכור שהעובד אינו עבד, היציאה מעבדות למצרים לעבדות לאלוהים קובעת שמעתה האדם הוא בן חורין ולעולם לא יהיה עוד עבד לבני אדם.
הדברים מקבלים ביטוי בהלכה התלמודית לפיו שכיר יום יכול לחזור בו אפילו באמצע היום ו´להתפטר´ מפני ש´עבדי הם ולא עבדים לעבדים´ (בבא מציעא דף י ע"א).

השאלה המתבקשת בענין זה לאור ניצולם של עובדים רבים על ידי מעסיקיהם היא:
מהי התקנה או התקנות שהיית מציע לתקן בכדי למנוע מצב של עבדות מודרנית?