נפתחה הישיבה החילונית הראשונה

כמעט חצי שנה לאחר שנפתחה בתל אביב ממשיכה הישיבה החילונית למשוך אליה תשומת לב רבה מהתקשורת, ממורים ותלמידים ואף מעוברי אורח מקריים.

צרוף המילים "ישיבה חילונית" כבר לכשעצמו מהווה אנומליה בתודעת התרבות הישראלית כשהמושג "ישיבה" מתקשר אסוציאטיבית עם אולם סגור צפוף המאכלס תלמידים בנים לבושי שחורים ומסוגרים באוהלה של תורה. לא פלא שאנשים סקרנים לגבי אופיה של הישיבה החילונית. המיקום שלה בדרום ת"א ליד התחנה המרכזית, בליבה של אוכלוסיית מהגרי עבודה ועוני כללי, מדגיש את החזון שלה לשלב בין לימוד לבין מעורבות חברתית. "זו דרך דו סטרית" אומרת טל שקד, מנהלת הישיבה. האחד מחזק את השני.

ארגון האם של הישיבה הוא "בינה" המרכז לזהות יהודית ותרבות ישראלית של התנועה הקיבוצית. ערן ברוך, מנהל בינה:  "זה לא קל לעניין צעירים ישראלים חילונים בלימוד טקסטים יהודיים. בדרך כלל הם אדישים לזה או שהם מראש נגד קשר עם היהדות. עד כה בחמש השנים האחרונות הפעלנו בדרום ת"א תוכנית שמשלבת בין צדק ומעורבות חברתית ולימוד. בישיבה פשוט הפנו את גורם הלימוד לאינטנסיבי יותר"

150 התלמידים של הישיבה החילונית נחלקים לשלושה מסלולים. האחד הוא מסלול לבני 18-19 מיד לאחר התיכון, אשר משתתפים בפעילות מלאה של לימודים והתנדבות. הם מתנדבים פעמיים בשבוע בתוכניות שונות, כגון העשרה ורווחה חינוכית, סיוע לילדי מהגרי עבודה, קידום פרויקטים של צדק כגון "התו החברתי". שאר הזמן מוקדש ללימוד. הבנים והבנות מגיעים מכל הארץ וחיים בקומונה בדרום ת"א. אחרי השנה הראשונה הם יתגייסו לשירות צבאי מלא. אולם, כמו חלק מהישיבות האורתודוכסיות, הם יחזרו לשנת לימודים באמצע השירות. ברוך ושקד מקווים שמשרד הביטחון יעניק למסלול זה הכרה רשמית ותקצוב.

מסלול נוסף הוא לבני 22-26 אשר כבר לומדים ו/או עובדים. הם באים פעמיים בשבוע ורבים מהם גם מתנדבים, אולם לא כקבוצה. חלקם עברו לגור בדרום ת"א על מנת להיות מעורבים במרקם החיים הרחב של הלימודים, ההתנדבות והקהילה. המסלול השלישי הוא בית המדרש הפתוח לקהל הרחב.

שני תלמידים, נועם ריננהרט וטל וולפסון, כתבו מכתב למערכת עיתון הארץ בעקבות כתבה על הישיבה שהתפרסמה ב- 12 ינואר 2007 ובה הוצגו תלמידי הישיבה כנוער שאינו מרדן. הם כתבו כי עצם הקמת הישיבה ופעולתה הם ביטוי למרד כנגד ההגמוניה של הדת על היהדות וכי הם מחזיקים בזכות על המקורות התרבותיים שלהם אף על פי שאינם חיים על פי ההלכה. בנוסף נכתב כי הישיבה החילונית היא ההכוחה כי ניתן לקיים חיים יהודיים מודרניים לא דתיים מלאי תוכן וערך שאינם מלאכותיים. בכך הם מקווים להוכיח כי מרד אינו חייב תמיד להתבטא באלימות ובקיצוניות. לישיבה החילונית יש בהחלט חזון להשפיע בכיוון של שינוי בחברה הישראלית כולה.

מנהלת הישיבה, טל שקד, מדווחת שהציבור הכללי מביע עניין הולך וגובר. "אנו מביטים קדימה ומתכננים את הרחבת הפעילות. אנו מקווים שהישיבה החילונית הזו תשמש כמודל ליוזמות נוספות בכל הארץ.   כשזה יקרה, ניתן לישיבה שלנו שם".

מאגר מקורות

• מאמרים נבחרים
• קטעי עיתונות
• שבעים פנים לתורה
• דברים בשם אומרם
• מחקרים
• פרשות שבוע נבחרות
• דוחות ציבוריים
• פנינת הספר