משבר הזהות היהודית בישראל
25.05.2007
עמותת "פנים" והארגונים השותפים לה רואים את משבר הזהות היהודית בקרב הסקטור החילוני כאיום אסטרטגי-קיומי לחברה הישראלית. מדוע משבר שכזה קיים במדינה יהודית? ומה נעשה על מנת לעודד אנשים לטפח את היהדות כמרכיב בזהותם?
מנהיגי הציונות בראשית דרכה היו מונעים על ידי אידאלים ותפיסת עולם מגובשת. ברוב המקרים הם גם היו בעלי רקע עשיר בלימודי יהדות ותחושת מחויבות להמשכיות יהודית, אולם הם פרקו עול תורה ומצוות ברוח התנועות הלאומיות באירופה, ההשכלה והסוציאליזם. הדאגה של האבות המייסדים האלה הייתה: 1. המשך קיומו של העם הידוי כאומה. 2. שינוי הדימוי של ההוייה היהודית והגדרתה מחדש על בסיס של תרבות ולאום ולא דת, ובכך התאמת היהדות אל הזמן המודרני ואל הצרכים האקטואליים של העם.
בתוך התנועה הציונית, בעלי הזהות הדתית לאומית היו מיעוט בעוד רוב האורתודוכסים והחרדים התנגדו בחריפות לרעיון הציוני. כך שהכוח העיקרי שהניע את ההצלחה וההישגי של הציונות נבע מהחזון והעשייה של קבוצה שזהותה היהודית היא חילונית.
אולם משהו השתבש. תהליך של ניכור מהיהדות התחיל להתפשט בתודעה של הציבור החילוני והוביל אל משבר זהות והמשך דרך שאנו מכירים היום. היהדות מזוהה כמעט באופן מובהק עם הזרם האורתודוכסי, למרות שחלקם היחסי בחברה היהודית בישראל הוא רק כ- 20%. הזיקה החזקה שהייתה לחלוצים אל היהדות כבר איננה דבר מובן מאליו שני דורות מאוחר יותר. המשך העמקת הניכור כלפי היהדות יותר איום על המשך קיומה של מדינת ישראל במתכונתה הציונית.
החל מתחילת שנות ה-70 של המאה ה- 20 החלה בישראל להתפתח תנועה לאומית רחבה הכוללת דתיים וחילוניים אשר לא מקבלים את ההלכה כקוד המחייב בלעדית לאורח החיים אולם מסכימים על מחויבות לחזון הציוני הקלאסי. המגמה הזו גרמה להופעתם של ארגונים רבים שאינם למטרת רווח והמטרה המשותפת להם היא המחויבות למרכזיות המרכיב היהודי בזהותם כמו גם לערכים של הומניזם, פלורליזם ודמוקרטיה.
הזהות היהודית הפלורליסטית המתפתחת בישראל מבקשת להציב את המודל האופטימלי לחיים יהודיים המשלבים בין שלושה מרכיבים:
1. לימוד מקורות הכולל את השפה העברית, ארון הספרים היהודי, יצירת התרבות העברית המתחדשת וספרות בינלאומית.
2. ייחוד הזמן – לוח השנה העברי, החגים, שבת, טקסי החיים, כל אלה מעניקים משמעות לחיינו ומסמנים את הדרך.
3. קהילה – מחויבות לעשייה חברתית ברוח חזון של תיקון עולם, צמצום פערים וצדק חברתי.
בשטח, עשרות ארגונים חינוכיים ומאות קבוצות וקהילות יוצרים רשת ארצית מגוונת של פעילות חינוכית חברתית תרבותית שניתן לחלקה לשש קטגוריות:
1. פעילויות במערכת החינוך הפורמלית. החל מחינוך בבית הספר היסודי, פעילות העשרה והעמקת לימודי היהדות, חינוך לערכים ברוח היהדות הפלורליסטית בתוך יום הלימודים.
2. בתי מדרש. מאות בתי המדרש (למבוגרים) פועלים ברחבי הארץ. התופעה מזוהה עם הציבור החילוני ומכונה לעיתים "גילוי ארון הספרים היהודי". הגישה אל הספרות היהודית הקלאסית היא כאל יצירה תרבותית מתמשכת רבת מימדים. לימוד המקורות נערך בגישה פתוחה המעודדת את יכולת הפרשנות והביקורת.
3. טקסי חיים. טקסי לידה, בר/בת מצווה, נישואים ואבלות: כל אלה נערכים במגוון של גישות חילוניות ודתיות ליברליות ולעתים מהווים חלופה מועדפת לטקס הסטנדרטי המוכתב על פי החוק. טקסי החיים היהודיים הפלורליסטיים עונים על צורך רחב במתן ביטוי בצמתים מרכזיים במעגל החיים. הטקסים נערכים בהנחיית עשרות עורכי טקסים שעברו הכשרה מתאימה ומחזירים אל המשפחה את תחושת המשמעות.
4. לוח השנה. קידוש / ציון הזמן על גבי לוח השנה העברי. בעשורים האחרונים התעורר יותר ויותר עניין בציבור החילוני בדרכים לציון ארועי לוח השנה העברי. חגים, שבת ומועדים. ארגונים וקהילות רבות מציעים מגוון של תוכניות המאפשרות הן את לימוד מקורות החג והן את הביטוי של ציון החג והמועד כגון קבלות שבת וארועי חג ברוח יהודית פלורליסטית.
5. קהילות תפילה. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים, מהשכבה שמוגדרת (סוציולוגית) אוכלוסיה חילונית נורמטיבית, מתעניינים בהקמה ובהשתתפות בקהילות תפילה. הם נפגשים לרוב אחת לשבוע בשבת או בימי חג. למרות שקבוצות אלה אינן משויכות לאף ממסד דתי, הם מבטאות צורך אוניברסלי בתפילה מסוג כלשהוא. נשים וגברים שותפים על בסיס שיוויוני, אין דמות רבנית דומיננטית, והפורמט התכני משלב בין מקורות עתיקים וחומרים ברוח הזמן, המקום והאנשים.
6. צדק חברתי ו"תיקון עולם". ההתחדשות היהודית שביטוייה המוקדמים היו לימוד המקורות פונה ומתפתחת לעבר המעשה המחויב לצדק חברתי. העניין בצדק חברתי מתבטא הן בפעולה חברתית והן בפילנתרופיה בחברה האזרחית, כמו גם קידום החקיקה והתקצוב הציבורי. מה שמבדיל את ארגוני היהדות משאר הארגונים הפועלים לקידום צדק חברתי הוא שהם רואים את הזהות היהדות כבסיס שמחייב למעורבות בקהילה והשתתפות במאבק למען חברה צודקת יותר.
חיזוק המגמות האלה יעזור לכולנו לעצב את הנרטיב היהודי-הציוני שיאפשר את המשך החיוניות והצמיחה של המפעל הציוני ומדינת ישראל. מטרת "פנים" היא לקדם את הנרטיב הזה להיות הדומיננטי בחברה הישראלית. התפקיד של "פנים" הוא לדאוג שהנושא הזה לא ישאר מוגבל לרמה האזרחית והמקומית בלבד. עמותת ""פנים" היא הארגון היחידי בתחום אשר פועל להבטחת תמיכה ממשלתית וחיזוק ופיתוח של כל מה שתואר לעיל, ברמת התקצוב והמדיניות.
|