הלך לעולמו ג´ו עמאר - פייטן ענק ופורץ דרך
02.07.2009
קולו בקע מהמקום המסתורי שמעבר ליקום הידוע, מעבר לכביש, רחוק מאוד מהבלוק והחצר הגדולה רוויית הילדים. שם, מעבר לתחום הבטוח ובתוך ליפט שמוסמר לעמודי-תמך של בלוק אחר, היה פטיפון. לידו ישבו גברים ושתו מנטה ואניס אזיאתי, בלשונו של סבי.
נדרשו שנים ארוכות עד שידענו לזהות את הנענע והעראק, ואלה מהולים אצלי עד היום בשיכרון המוזיקה החדשה: אישה אחת ששרה המון שעות בלי שייגמר לה האוויר ושמה אום כולתום, ואיש אחד שאין גבולות למתנה שאלוהים נתן לו, כך לימדני סבי, שר
"
שלום לבן דודי, הצח והאדמון" וגם "
ישמח משה במתנת חלקו" ו"שמרו בני ישראל את השבת" ושיר על עיר חידתית ששמה ברצלונה, בה נדמה היה שקולו ייסדק כי פשוט אין דבר כזה, לשיר ככה בעוז ובנשימה ארוכה כל כך. והוא שר את "שיר השיכור" שלא התאים לילדים כלל, וברור שכל ילדי הבלוק ידעו את המילים בעל-פה....
לקריאת המאמר כולו ולהאזנה לשירים של ג´ו עמר באתר "הזמנה לפיוט" לחצו כאן
|
