משבר הזהות היהודית במרחב החילוני - השלכותיו על החוסן הלאומי - מאיר יפה

התנועה הציונית שמה לה למטרה להבטיח את המשך קיומו ושגשוגו של העם היהודי באמצעות מדינה יהודית ודמוקרטית.

בשלבים של עיצוב והקמת המדינה, הובל המהלך על ידי רוב מוצק ורחב שדגל באידיאולוגיה ציונית חילונית. ציבור זה, התווה את הדרך והוציא מקרבו את המנהיגות בכל הרבדים לעם ולמדינה. הציבור הזה, הפנים נרטיב זהותי ואידיאולוגי, המשלב מצד אחד מחויבות לפן הלאומי-תרבותי היהודי, ומן הצד השני, מחויבות להשקפת עולם הומניסטית, ערכים חילוניים, ופתיחות למודרנה. האידיאולוגיה הזו ששירתה את המדינה בתקופתה המעצבת, עברה תהליכי כרסום והתפוררות הנובעים הן מסיבות עומק פנימיות, והן מסיבות מבניות ופוליטיות.

מזה כ 30 שנה, מתחילת שנות ה 70 של המאה ה20, ניתן לאבחן דפוסים ברורים של משבר זהות ודרך בקרב הציבור היהודי-ישראלי, החי במרחב החילוני, שמערכת החינוך הממלכתית היא המגדירה הסוציולוגית המובהקת שלו, והיא המסגרת הבית-ספרית שמשרתת אותו.

משבר זה הוא בראש וראשונה נחלת המבוגרים ודור ההורים עם מאפיינים קהילתיים ברורים, אך כרוך גם בכשל הרב שנתי של מערכת החינוך הממלכתית כללית.

אי-ההצלחה הנמשכת של מערכת החינוך הממלכתית כללית, להתמודד ולתרום לתודעת זהות יהודית המבוססת על ערכים הומניסטיים ודמוקרטים של בוגריה, עשויה להתברר בטווח הארוך כגורם מכריע חו"ח לקריסתה של מדינת ישראל.

משבר זה בולט ביתר שאת על רקע התחזקות מרכיבי הזהות היהודית בקרב הציבור הדתי אורתודוקסי לגווניו. ציבור זה, אינו סובל ממשבר זהות יהודית, אך הנרטיב היהודי שהוא מנחיל לבוגריו נמצא בקונפליקט עמוק ומובנה עם האופי הדמוקרטי של המדינה והחברה. החלק החרדי של הציבור האורתודוקסי, נמצא גם בקונפליקט עמוק עם יכולתה של החברה בישראל לייצב כלכלה יצרנית ומשגשגת עבור כל שכבות החברה, כמתחייב במדינת רווחה מודרנית.

כאשר משבר זה מתנהל במציאות הישראלית המזמנת ללא הפוגה אתגרים קיומיים סבוכים ומורכבים של ביטחון, חברה, כלכלה ודמוגרפיה, תוך כדי סכסוך אלים עִם עָם אחר על עצם זכותנו להיות כאן, בל נתפלא אם נמצא את עצמנו ננטשים בדרכים שונות על ידי בוגרי מערכת החינוך הממלכתית כללית שלנו, שתודעת זהותם היהודית רופפת, והיעוד להמשיך לקיים ולשגשג את מדינת היהודים והעם היהודי אינו רלבנטי עבורם.

תהליך העומק המשברי שתואר להלן מייצר לטווח הארוך איום על הביטחון והחוסן הלאומי בנקודות הבאות:

1. אובדן היכולת לעצב ולנהל מדינה יהודית ודמוקרטית, הפועלת מתוך תחושת צדק פנימית.

2. קריסת הבסיס המינימלי ההכרחי של לכידות ותחושת גורל וייעוד משותפים בקרב הציבור היהודי בישראל.

3. ערעור עד נתק של הקשרים והזיקה בין הריכוז היהודי בישראל לבין יהודי התפוצות.

4. אובדן הלגיטימיות בקרב אומות העולם למפעל הציוני ולמדינת ישראל, המבוססים על השילוב ההכרחי של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

משבר הזהות והשלכותיו על החוסן הלאומי