סוכות באתר הזמנה לפיוט
שלום עליכם,
שבעת ימי חג
הסוכות וחג שמיני עצרת ושמחת תורה שבסופו, מזמנים לנו בכפיפה אחת שפע של פיוטים
המשתייכים לסוגים שונים במסורת הפיוט לתולדותיו – פיוטי הושענות ופיוטי גשם, פיוטים
לשמיני עצרת, ובתקופה מאוחרת יותר, פיוטים לשמחת תורה.
סוכה ולולב
מתוך "ספר
מנהגים", הולנד, 1662, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב
מעניין לשים לב לכך שעל אף שבמהלך הדורות נכתבו מאות פיוטים לחג
הסוכות, הרי שבמסורת הפיוט המושר קיימים מעט מאד פיוטים. הפיוט המפורסם ביותר הוא
'סוכה ולולב' - פיוטו הקבלי של ר' משה אדהאן, בן המאה ה-18, שעשה את דרכו למרבית
הקהילות הספרדיות, כל אחת ולחנה היא.
אתם מוזמנים
לצפות בסרטון החדש שהעלינו לאתר לכבוד החג -
סוכה ולולב בלחן הבבלי, בביצוע יהודה עובדיה-פתיה ואנסמבל היונה
.
הושע נא
מתוך
סידור-מנהג-אשכנז, גרמניה, 1300, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב
כבר הזכרנו את ההושענות, אחד מסוגי הפיוט הקדומים ביותר, שעל פי
ההשערה נהג עוד בזמן בית המקדש, בעת הקפת המזבח. אתם מוזמנים לצפות בסרטון חדש
שהעלינו לאתר –
אנסמבל
האשכנזים מבצע את אחד מפיוטי ההושענות ממסורת אשכנז - אום אני חומה
– פיוט שכתב הקליר (מאה
6-7). העיבוד הוא של ניצן חן רזאל.
ולמי שלא מכיר, זו ההזדמנות לעשות היכרות עם מלות השיר היפהפה
והקצר הזה (על פי הא"ב), המדבר מפיה של הרעיה, עם ישראל:
אוֹם אֲנִי חוֹמָה / בָּרָה כַּחַמָּה / גֹּלָה
וְסוּרָה / דָּמְתָה לְתָמָר / הַהֲרוּגָה עָלֶיךָ / וְנֶחֱשֶׁבֶת כְּצֹאן טִבְחָה
/ זְרוּיָה בֵּין מַכְעִיסֶיהָ / חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ / טוֹעֶנֶת עֻלָּךְ /
יְחִידָה לְיַחֲדָךְ / כְּבוּשָׁה בַּגּוֹלָה / לוֹמֶדֶת יִרְאָתָךְ / מְרוּטַת
לֶחִי / נְתוּנָה לְמַכִּים / סוֹבֶלֶת סִבְלָךְ / עֲנִיָּה סֹעֲרָה / פְּדוּיַת
טוֹבִיָּה / צֹאן קָדָשִׁים / קְהִלּוֹת יַעֲקֹב / רְשׁוּמִים בְּשִׁמְךָ /
שׁוֹאֲגִים הוֹשַׁע נָא / תְּמוּכִים עָלֶיךָ הוֹשַׁע נָא.
ולהרחבה נוספת אתם מוזמנים לצלול אל תוך
עיון בפיוט
שכתבה המשוררת סיון הר שפי
ו-מדרש
פיוט
אישי שכתבה המשוררת בכל אולמן.
אתם מוזמנים
לצפות
בסרטון נוסף של ניצן חן רזאל והאשכנזים – יה אלי וגואלי
– אף הוא פיוט ממסורת
אשכנז, הנאמר בתפילת מוסף של שלושה רגלים בחלק מקהילות מזרח אירופה. גם כאן העיבוד
של ניצן חן רזאל. שני הפיוטים האלו בוצעו לראשונה במופע פיוטי אשכנז בפסטיבל הפיוט
הראשון - הפקת מקור של פסטיבל הפיוט בשיתוף המרכז לחקר המוסיקה היהודית.
שמחו נא בשמחת
התורה
מתוך
סידור-מנהג-אשכנז, גרמניה, 1300, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב
הפיוטים
לשמחת תורה
נחלקים לשני סוגים עיקריים – הסוג האחד הוא פיוטים שנתחברו למעמד
סיום התורה ואלו בדרך כלל פיוטים לכבוד התורה, הוצאת ספרי התורה החגיגית ולכבוד
החתנים העולים לתורה – חתן תורה וחתן בראשית. הסוג השני של הפיוטים, שרובם מאוחרים
יותר, הם פיוטים שנועדו להיות מושרים בעת ההקפות – הללו מתאפי ינים בלשון פשוטה
וקצרה ולחן קצבי וקליט, בעל אופי חזרתי או של שירת מענה, שבה אחד המתפללים שר כמה
מלים וקהל החוגגים עונה כנגדו. הרב יוסף חיים מבגדד (ה'בן איש חי) חיבר שירים רבים
לשמחת תורה, רובם על סדר הא"ב. אחדים מביניהם, כמו למשל
כירי
רם
ושמחו נא בשמחת התורה
,
בימים הקרובים נעלה סרטונים
נוספים לאתר ובהם ביצועים לפיוטי שמחת תורה. אתם מוזמנים לעקוב.
ומה בשיתופיוט
כרגיל, גם בשיתופיוט שפע של חומרים מגוונים. סוכה ולולב בלחנים
מעירק
ממרוקו
ומ
הבלקן
,
פיוט של הבן
איש חי הבגדדי המבוצע ע"י משפחה לובית
,
קטעי הלל בלחנים מקהילות אשכנז וספרד, פיוטים לשמחת תורה
מאפגניסטן
,
תימן
,
פרס
,
עירק
,
פורטוגזים
ועוד.
אתם
מוזמנים להאזין ולהעלות עוד משלכם.
חג
שמח,
צוות
האתר
|
