המסורת של יהודי אתיופיה הועברה בעל-פה מדור לדור, אך כעת הולכת ונעלמת. (ynet 10.11.2009)
10.11.2009
מדי שנה, 50 ימים אחרי יום הכיפורים, היו יהודי אתיופיה עוזבים את בתיהם ועולים אל הר גבוה – למעמד של קבלה מחודשת של התורה וחידוש הברית עם אלוהים. כעת, לאחר יותר מ-2,500 שנות גלות באתיופיה, כשרבים מיהודיה עלו לישראל, מתקיים חג הסיגד בירושלים - והוא אף עוּגן על-פי חוק בלוח השנה הישראלי. "אימוץ החג על ידי הכנסת ומדינת ישראל יאפשר את שימורה של מסורת עתיקת יומין", נכתב בדברי ההסבר לחוק - אבל למרות המהלך החשוב, עדיין נותרה עבודה רבה בשימור המסורת האתיופית.
אחד מהאנשים המרכזיים בפעילות למען שימור התפילות והניגונים האתיופים הוא משה בר יודא, שנשלח לפני יותר מ-50 לאתיופיה והיה בין הראשונים שהתוודעו למורשתם. בעשורים שחלפו מאז שליחותו לשם פועל בר יודא לשמר את התרבות האתיופית וכבר הקליט תפילות ומזמורים מפי קייסים רבים...
לקריאת הכתבה במלואה מאתר ynet לחצו כאן
|
