|
|
|
|

|
זאב לוי: מלוינס אל האלוהים (הארץ 11.11.2009)
12.11.2009
ז'אק דרידה. תירגמה מצרפתית: מיכל בן-נפתלי. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 135 עמ', 78 שקלים
עמנואל לוינס וז'אק דרידה היו, לצד ז'אן פול סארטר ומישל פוקו, הפילוסופים הצרפתים החשובים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20 - האחד יהודי חילוני והשני יהודי מאמין, אשר למרות ההבדלים המהותיים בין השקפותיהם נקשרה ביניהם ידידות אמיצה. היתה ביניהם גם השפעה הדדית, בעיקר של לוינס על דרידה, שכתב ב-1967 את אחת המסות הראשונות שחוברו על הפילוסופיה של לוינס - "אלימות ומטאפיסיקה" (שמחזיקה יותר מ-100 עמודים), ובאופן כזה תרם רבות להיכרות אתה בציבור האינטלקטואלי בצרפת ובעולם המערבי.
בהמשך פירסם דרידה עוד מסה חשובה על משנתו של לוינס - "ברגע זה הנני" (1980) והספר שלפנינו הוא ההתייחסות הארוכה השלישית והאחרונה שלו ללוינס, שנכתבה כבר לאחר מותו (לוינס עצמו כתב על דרידה רק מסה קטנה בספרו "שמות פרטיים", 1976).
בעברית ניתנה לספר הכותרת "היה שלום". מיכל בן-נפתלי השתמשה בצירוף המלים הזה כדי לתרגם את המלה הצרפתית Adieu, שהיא לכאורה צירוף של שתי מלים - A (אל) ו-Dieu (אלוהים). המלה היתה נפוצה עד אמצע המאה ה-20 כנוסח הפורמלי של אמירת שלום בעת פרידה ממושכת, לא רק בצרפת, אלא גם בחוגים הבורגניים בגרמניה (בינתיים היא פינתה את מקומה למלה - Au revoir שהיא המקבילה המדויקת של המלה העברית "להתראות"). ...
לקריאת המאמר כולו מאתר "הארץ" לחצו כאן
|
|

|
|
|
|
|
|
|