רבקה לוביץ´: אלימות יש גם בבית הדין (ynet 24.11.2009)
25.11.2009
הכאה, סטירה, בעיטות ואגרופים לפרצוף כלולים כולם בקטגוריה של "אלימות פיזית". השפלה, איומים, קללות ובידוד חברתי נקראים במילים אחרות "אלימות נפשית". נגיעה ללא הסכמה, אונס וגילוי עריות נקראים "אלימות מינית", ותלות כלכלית מוחלטת של אישה בבעלה נקראת "אלימות כלכלית". אז איך קוראים לזה כשבעל מסרב לתת גט לאשתו חמש שנים, 10שנים, 20 שנה? איזה סוג של אלימות זה? אלימות עגינותית? אלימות גטית? אלימות בעלית? עדיין אין לזה שם. אולי ביום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, שיצוין מחר (יום ד'), מישהו יידרש לכך.
אמנם לפני שנים לא רבות התכנסו ארגוני נשים וקבעו כי לאיש אשר לא נותן גט לאשתו ייקרא בשם הנקלה - "סרבן גט". ואכן, קריאה בשם, היא התחלה טובה של הגדרת הבעיה וסימון המאבק החברתי. אולם החברה עדיין לא יצרה מונח שיש בו כדי לשקף את מעשה הנבלה שעושה סרבן הגט במונעו מאשתו את החירות הבסיסית והחופש להקים משפחה אחרת.
השפה, כידוע, משקפת את התפישה שלנו לגבי המציאות וגם יוצרת אותה. לפיכך ניתן להניח כי הסיבה שהחברה לא סימנה את מניעת החופש של אדם להקים משפחה ולהינשא לאדם אחר כסוג של אלימות היא משום שהחברה עדיין לא השתכנעה והפנימה שיש כאן מעשה אלים.
בית הדין הרבני בוודאי לא סבור שיש כאן מעשה אלים. אדרבה, מדוע לכנות זאת כאלימות? הרי הזכות של בעל להחזיק באשתו כקניינו - ולא לגרשה אם אין עילה הלכתית שמתקבלת על לב הדיינים - נתפשת כזכות בסיסית יהודית מקדמת דנא! אין סיבה לדידו של בית הדין לומר על אדם כזה שהוא נוהג באלימות. ....
לקריאת המאמר כולו מאתר ynet לחצו כאן
|
