צופיה הירשלפד: סידרו את הסידור (ynet 4.1.2010)
04.01.2010
ליהודים לא תמיד היה ספר תפילות. כן, הסידור לא כאן מאז ומעולם, והוא למעשה תחליף לדברים וצורת חיים שאיבדנו. במשך אלפי שנים התהלכו היהודים בארצם, ואחר כך בארצות זרות, ותפילתם לא היתה קשורה לזמן מקום, או לנוסח מסוים. וגם כשבתקופת הגאונים בצבצו הסידורים הראשונים, הם היוו התחלה לתקופה ססגונית ומגוונת של מספר רב של נוסחי תפילה - החל מנוסח ישראל ובבל הקדומים, ועד לנוסחים מאוחרים יותר כנוסח יהודי גיאורגיה, טורקיה, רודוס, מרוקו ותימן, שהשתמרו עד היום.
על אף שבסופו של דבר כולנו מתפללים על אותם הדברים במנגינות שונות, אם הורגלת בנוסח תימן יהיה לך קשה למצוא את עצמך בבית כנסת שאימץ את נוסח אשכנז, ולהפך. ואם אינך רגיל בתפילה בכלל והחלטת להיכנס לבית כנסת, יש מצב שתמצא את עצמך נבוך מול טקסטים שאינם מוכרים, מבלי לדעת מתי נהוג לעמוד ומתי אפשר לשבת.
התנועה המסורתית (קונסרבטיבים) בישראל ביקשה לשנות את המצב באמצעות עריכה של סידור ישראלי חדש. הסידור "ואני תפילתי", שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" הוא סידור שבסיסו היא התפילה הקלאסית. לטקסטים המוכרים מתלווים שינויים קלים, תוך מתן ביטוי לשיוויון, אהבת אדם, כבוד למנהגי כל העדות, והפגנת ישראליות גאה....
לקריאת הכתבה במלואה מאתר ynet לחצו כאן
|