|
|
|
|
|
ראובן פדהצור: משא כיפה: חילונים ומתנחלים על פי אלעזר שטרן (הארץ 10.2.2010)
18.02.2010
מוטב היה לקרוא לספרו של שטרן "משא כיפה" ולא "משא כומתה", משום שרוחה של הכיפה שעל ראשו מרחפת על פני דפי הספר הזה. בפרפראזה על מכתם מפורסם, המתייחס לקציני צבא, "הרואים את העולם דרך כוונת הרובה", אלעזר שטרן רואה את העולם דרך חורי הכיפה הסרוגה שלראשו. תפישת העולם שלו שטוחה וחד-ממדית, ובבסיסה האמונה בעליונותו של הדתי על החילוני. כל ניסיונותיו להסתיר את ההתנשאות של מי שחובש כיפה, כמוהו, על החילונים, עולים בתוהו, ומדי פעם בפעם מרימה ההתנשאות הזאת את ראשה מבין דפי הספר.
כך, למשל, כשהוא מספר על החלטתו לפזר את החיילים הדתיים המגיעים מישיבות ההסדר במחלקות חילוניות. לא מעט מהרבנים התנגדו לכך, בטענה שחיילים אלה לא יוכלו לקיים את אורח חייהם הדתי. בהתייחסו להתנגדות זו קבע שטרן, כי אם מספרם של החיילים הדתיים בכל מחלקה חילונית יהיה גדול דיו, תיפתר בעיית שמירת אורח החיים הדתי. ואז הוא כותב: "אפילו ענייני שפה נקייה וכדומה נפתרים נוכח כמות החיילים שיכולים להשפיע באופן חיובי ולדאוג לכך שידברו בלשון נקייה בנוכחותם". שהרי ברור וידוע הוא שחיילים חילונים, בניגוד לדתיים, מנבלים את פיהם ושפתם אינה "נקייה". ...
לקריאת הכתבה במלואה מאתר "הארץ" לחצו כאן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
